דני דביר גדל בצריף קטנטן שאיכלס תשע נפשות, להורים אנאלפבתים שהגיעו מעיראק. בבית הספר הוא בעיקר בילה בחצר ועד כיתה ד' לא ידע קרוא וכתוב. אבל אז נכנסה לחייו מורה אחת, אורה כרמי שמה, שהעלתה אותו על המסלול. היום, כ- 60 שנה אחרי, מסכם דני דביר מקיסריה, בספר שהוציא על חשבונו, את מהלך חייו מתנאי מצוקה קשים, עוני מרוד ורעב מתמיד ללחם, דרך קריירה צבאית מרשימה ועד להצלחה כלכלית המתבטאת בווילה מפוארת הכוללת בריכת שחייה ונוף מרהיב לים.
 
סיפורו המרגש עלה על הכתב בספר "צוף הדבורה". בספרו מציין דני את המורה אורה כרמי מבית ספר "אלומות" ששינתה את חייו. על כן, החליט דני לתרום את כל הכנסותיו ממכירת הספר לבית הספר "אלומות" בנתניה לסייע לתלמידים לקבל הזדמנות לעשות שינוי בחיים.